ברוכים הבאים לבלוג של סטודיו שימור.
בסמסטר האביב יעסוק הסטודיו בסוגיות שימור בקו התפר בירושלים, באזור סביב מה שהיה "מעבר מנדלבאום".
בסמסטר האביב יעסוק הסטודיו בסוגיות שימור בקו התפר בירושלים, באזור סביב מה שהיה "מעבר מנדלבאום".
21.2.2011
27.11.2010
Class Portrait - First Semester 2010-2011
 |
| הסטודיו בסיור בנמל הישן - יפו, נובמבר 2010 |
 |
| הסטודיו בעיר דוד, סיור בנושא שימור באתרי עתיקות, ינואר 2011 |
21.10.2010
13.1.2010
11.1.2010
10.12.2009
27.11.2009
7.11.2009
אודות הסטודיו 2009-2010
שם הקורס: יחידת לימוד ג': סטודיו שימור
מרצה מרכז: אדריכל שמואל גרואג
מנחה: אדריכלית מיכל פירסטון
עוזרי הוראה: אדר' ברכה גולן ואדר' רועי אלבג
שנה- ד-ה
שנה אקדמית: תש"נ סמסטר: א/שנתי
כמות שעות ההוראה השנתיות ונקודות הזכות:
שנה ד- נ"ז 6 ש"ש לשני הסמסטרים
שנה ה-פרויקט גמר קונספט (סמסטר א): 6.5 נ"ז, 6 ש"ש
פרויקט גמר (סמסטר ב) : 9.5 נ"ז, 6 ש"ש
תיאור ומטרות הקורס
"יחידת הלימוד ג' : סטודיו לשימור" עוסקת בלימוד של המרחב הישראלי מנקודת המבט המתמקדת בנושא שימור המורשת התרבותית, תוך התמקדות בידע המקצועי ובשיח העכשווי בתחום זה. עבודת הסטודיו משולבת ב"סדנת ירושלים לשימור " הנתמכת על ידי קרן יעל לוין.
שימור המורשת התרבותית הינו כלי באמצעותו בוחרת חברה נתונה להציג את עצמה ואת עברה, את מאפייניה החברתיים ואת מאפייניה התרבותיים. את מערך השימור יש לקרוא כמערכת אתית ותרבותית במסגרתה מנהלת חברה נתונה דיון מתמשך בזהותה בכלל, וביחסה לסביבה הבנויה בפרט. תוצאותיו של הדיון מוצאות ביטוי פיזי בתחומים התכנוני והאדריכלי – בבחירת האתרים שנקבעים לשימור. הסטודיו יתרכז בשיח השימור בירושלים תוך בחינה של דוגמאות מהארץ והעולם
בסמסטר הראשון יעסוק הסטודיו בשימור באזור שכונת קטמון הישנה (בגבול המושבה היוונית) בירושלים – הן ברמה העירונית/מרקמית והן ברמת המבנה הבודד.
העבודה תכלול שלשה שלבים:
• שלב א' - תיעוד וניתוח קבוצתי של השכונה בהקשריה העירוניים, ואיפיוניה הפיזיים, האדריכליים, ההיסטוריים והתרבותיים. שלב זה יסתיים בהכנת תיק שימור מרקמי למתחם ובגיבוש של מדיניות שימור לשכונה.
• שלב ב' - תיעוד מפורט של מבנה אחד קיים. שלב זה יסתיים בהכנת תיק תיעוד למבנה ובו, בין היתר, פירוט ההיסטוריה הפיזית של הבניין (שלבי ההקמה של הבניין והשינויים שחלו בו לאורך השנים) בליווי תכניות, חתכים, חזיתות ומודלים), פירוט הדיירים בבניין, והתייחסות לטכנולוגיית האבן בבניין כחלק מן הקונטקסט ההיסטורי והתרבותי של נושא השימוש באבן כחומר בנייה בירושלים.
• שלב ג' – פיתוח הצעה להתערבות (ובכלל זה תוספות בנייה) בבניין הנבחן על בסיס התוכניות המאושרות כיום לאזור ו/או מדיניות השימור השכונתית כפי שתיקבע במהלך הסטודיו. במהלך עבודת התכנון יידרשו הסטודנטים להתמודד הן עם ערכי האתר, הן עם הנחיות תכנון, והן עם פרט וחומר. התוצר יהיה אדריכלי מפורט וייבחן כפתרון אדריכלי שלם.
סטודנטים בשנה החמישית יוכלו לבחור אתר או מרקם לשימור בהתאם לבחירתם האישית.
העבודה המעשית בסטודיו תלווה בסמינר תיאורטי בנושא שימור. הסמינר יתקיים בימי שני אחה"צ. כמו כן תיערך במסגרת הסטודיו סדנת אבן בעכו בשיתוף רשות העתיקות.
מרצה מרכז: אדריכל שמואל גרואג
מנחה: אדריכלית מיכל פירסטון
עוזרי הוראה: אדר' ברכה גולן ואדר' רועי אלבג
שנה- ד-ה
שנה אקדמית: תש"נ סמסטר: א/שנתי
כמות שעות ההוראה השנתיות ונקודות הזכות:
שנה ד- נ"ז 6 ש"ש לשני הסמסטרים
שנה ה-פרויקט גמר קונספט (סמסטר א): 6.5 נ"ז, 6 ש"ש
פרויקט גמר (סמסטר ב) : 9.5 נ"ז, 6 ש"ש
תיאור ומטרות הקורס
"יחידת הלימוד ג' : סטודיו לשימור" עוסקת בלימוד של המרחב הישראלי מנקודת המבט המתמקדת בנושא שימור המורשת התרבותית, תוך התמקדות בידע המקצועי ובשיח העכשווי בתחום זה. עבודת הסטודיו משולבת ב"סדנת ירושלים לשימור " הנתמכת על ידי קרן יעל לוין.
שימור המורשת התרבותית הינו כלי באמצעותו בוחרת חברה נתונה להציג את עצמה ואת עברה, את מאפייניה החברתיים ואת מאפייניה התרבותיים. את מערך השימור יש לקרוא כמערכת אתית ותרבותית במסגרתה מנהלת חברה נתונה דיון מתמשך בזהותה בכלל, וביחסה לסביבה הבנויה בפרט. תוצאותיו של הדיון מוצאות ביטוי פיזי בתחומים התכנוני והאדריכלי – בבחירת האתרים שנקבעים לשימור. הסטודיו יתרכז בשיח השימור בירושלים תוך בחינה של דוגמאות מהארץ והעולם
בסמסטר הראשון יעסוק הסטודיו בשימור באזור שכונת קטמון הישנה (בגבול המושבה היוונית) בירושלים – הן ברמה העירונית/מרקמית והן ברמת המבנה הבודד.
העבודה תכלול שלשה שלבים:
• שלב א' - תיעוד וניתוח קבוצתי של השכונה בהקשריה העירוניים, ואיפיוניה הפיזיים, האדריכליים, ההיסטוריים והתרבותיים. שלב זה יסתיים בהכנת תיק שימור מרקמי למתחם ובגיבוש של מדיניות שימור לשכונה.
• שלב ב' - תיעוד מפורט של מבנה אחד קיים. שלב זה יסתיים בהכנת תיק תיעוד למבנה ובו, בין היתר, פירוט ההיסטוריה הפיזית של הבניין (שלבי ההקמה של הבניין והשינויים שחלו בו לאורך השנים) בליווי תכניות, חתכים, חזיתות ומודלים), פירוט הדיירים בבניין, והתייחסות לטכנולוגיית האבן בבניין כחלק מן הקונטקסט ההיסטורי והתרבותי של נושא השימוש באבן כחומר בנייה בירושלים.
• שלב ג' – פיתוח הצעה להתערבות (ובכלל זה תוספות בנייה) בבניין הנבחן על בסיס התוכניות המאושרות כיום לאזור ו/או מדיניות השימור השכונתית כפי שתיקבע במהלך הסטודיו. במהלך עבודת התכנון יידרשו הסטודנטים להתמודד הן עם ערכי האתר, הן עם הנחיות תכנון, והן עם פרט וחומר. התוצר יהיה אדריכלי מפורט וייבחן כפתרון אדריכלי שלם.
סטודנטים בשנה החמישית יוכלו לבחור אתר או מרקם לשימור בהתאם לבחירתם האישית.
העבודה המעשית בסטודיו תלווה בסמינר תיאורטי בנושא שימור. הסמינר יתקיים בימי שני אחה"צ. כמו כן תיערך במסגרת הסטודיו סדנת אבן בעכו בשיתוף רשות העתיקות.
31.12.2008
אודות הסטודיו 2008-2009
שנה רביעית:
סימסטר א'
הפרויקט המוצע בסמסטר הראשון יעסוק בשימור המורשת התעשיתית . בעולם ובו קיימות דוגמאות רבות של שימוש מחודש באתר מורשת תעשיתית תוך הסבתם לשמושים חדשים. מתוך התיחסות כללית למורשת התעשייתית המקומית יעסוק השנה הפרויקט בנושא תחנות הקמח.
הפרויקטים המוצעים ייבחנו אתרים הקשורים לייצור הקמח ולאכסונו ברחבי הארץ ויציעו לגביהם התערבות אדריכלית.האתרים המוצעים יבחנו את נושא תחנות הקמח באתרים במגוון רחב כדוגמת : תחנות הקמח בירושלים, שבע תחנות בירקון, תחנות הקמח הגדולות בחיפה ויפו, סילואים וממגורות ב בהתישבות העובדת, בצומת כפר סבא, ממגורות דגון בחיפה וכד,
תוצרי הסימסטר מחולקים לשני חלקים משולבים בינהם: בחלק הראשון יוכן תיק תעוד מוקדם הכולל מחקר פיזי ,הסטורי , סטטוטורי ותרבותי של האתר תוך ניסוח של " מסמך משמעות " לאתר המוצע. מטרות חלק זה הינם ,לימוד ארגז הכלים של תחום השימור ותחום התעוד בשימור ,הכרות עם אמנות השימור וחומר רקע תיאורטי. בחלק השני של הסמסטר תוכן פרוגרמה ותכנון אדריכלי אלטרנטיבי לאתר הנבחר תוך התערבות במבנה והתאמתו לפרוגרמה חדשה. העבודה תתמקד בתכנון מפורט המשלב בניה חדשה במבנים ובאתרים הקיימים.
תוצרי הסטודיו יפורסמו ויודפסו וישמשו בסיס לכנס או תערוכה
סימסטר ב'
שיכונים ומשמעותם כיום. מיקום :רחוב שטרן שכונת קריית יובל ירושלים.
הסטודיו יעסוק בהצעת תכנון והתערבות בשיכונים ברחוב שטרן בירושלים תוך כדי לימוד וחקירה של משמעותם האדריכלית , חברתית תרבותית וכלכלית.
תהליך התכנון יכלול:
לימוד של השיכונים שנבנו בארץ ובעולם , מצבם כיום. (פיזי חברתי כלכלי תכנוני).
היכרות ומעורבות בתהליך התכנון של הגורמים והכוחות השונים הפעילים בשטח התושבים, הקהילה , השכונה , בעלי הנכסים, עיריית ירושלים, מנהל מקרקעי ישראל.
גיבוש וניסוח עמדה , ממנה ניסוח פרוגרמה כוללת בחינה כלכלית, והצעת התערבות בשיכונים ברמת המבנה , המבנן , והרחוב.
תוצרי הסטודיו ויודפסו יפורסמו ויופצו לגורמים המעורבים והפעילים בשטח.
שנה חמישית:
פרויקט הגמר בסטודיו יעסקו במכלול ההקשרים של מעשה התכנון האדריכלי.
הסטודנטים נדרשים להציע נושאים רלוונטים ועכשוויים לבחון ולהתמודד באופן ערכי וביקורתי עם מלוא המשמעויות של מעשה התכנון: תכנוניים, חברתיים, תרבותיים פוליטיים וכלכליים.
לסטודנטים המעונינים לעסוק בנושא מורשת ושימור . שאלת המחקר של פרויקט הגמר יכולה לנבוע משתי גישות :
-התמודדות עם אתר ספציפי בו מוצע לשמר את המבנים או את חלקם. באתר שייבחר יערך מחקר ותיעוד ותוצע התערבות חדשה המשלבת את ערכי השימור עם הפרוגרמה החדשה המוצעת.
-שאלה כוללת הנוגעת לשילוב של בין העבר להווה, בין ערכי תרבות השייכים לקהילה יחודית ומורשת מקומית והתמודדותם עם לחצי הפיתוח. מתוך שאלת המחקר אשר תורחב לשיטת מחקר ייחודית ייבחר אתר בו ייבחנו הפתרונות האדריכליים המוצעים.
תהליך העבודה בסטודיו מחייב השתתפות ומעורבות בסטודיו, בדיונים ובביקורות של בפרויקטים השונים בקבוצה. השתתפות בסיורים בירושלים ובארץ שיתקיימו אחת לחודש. השתתפות בשתי סדנאות בנושא שימור המורשת (אחת בכל סימסטר). כדוגמאת סדנה שנערכה בשנה שעברה באתר נהריים בשיתוף אוניברסיטת ייל , וארגון ידידי כדור הארץ בירדן ובישראל. תבחן האפשרות להמשיך את שיתוף הפעולה גם בשנה זו ,או להעתיקה לאתרי מורשת אחרים ברחבי הארץ.
סימסטר א'
הפרויקט המוצע בסמסטר הראשון יעסוק בשימור המורשת התעשיתית . בעולם ובו קיימות דוגמאות רבות של שימוש מחודש באתר מורשת תעשיתית תוך הסבתם לשמושים חדשים. מתוך התיחסות כללית למורשת התעשייתית המקומית יעסוק השנה הפרויקט בנושא תחנות הקמח.
הפרויקטים המוצעים ייבחנו אתרים הקשורים לייצור הקמח ולאכסונו ברחבי הארץ ויציעו לגביהם התערבות אדריכלית.האתרים המוצעים יבחנו את נושא תחנות הקמח באתרים במגוון רחב כדוגמת : תחנות הקמח בירושלים, שבע תחנות בירקון, תחנות הקמח הגדולות בחיפה ויפו, סילואים וממגורות ב בהתישבות העובדת, בצומת כפר סבא, ממגורות דגון בחיפה וכד,
תוצרי הסימסטר מחולקים לשני חלקים משולבים בינהם: בחלק הראשון יוכן תיק תעוד מוקדם הכולל מחקר פיזי ,הסטורי , סטטוטורי ותרבותי של האתר תוך ניסוח של " מסמך משמעות " לאתר המוצע. מטרות חלק זה הינם ,לימוד ארגז הכלים של תחום השימור ותחום התעוד בשימור ,הכרות עם אמנות השימור וחומר רקע תיאורטי. בחלק השני של הסמסטר תוכן פרוגרמה ותכנון אדריכלי אלטרנטיבי לאתר הנבחר תוך התערבות במבנה והתאמתו לפרוגרמה חדשה. העבודה תתמקד בתכנון מפורט המשלב בניה חדשה במבנים ובאתרים הקיימים.
תוצרי הסטודיו יפורסמו ויודפסו וישמשו בסיס לכנס או תערוכה
סימסטר ב'
שיכונים ומשמעותם כיום. מיקום :רחוב שטרן שכונת קריית יובל ירושלים.
הסטודיו יעסוק בהצעת תכנון והתערבות בשיכונים ברחוב שטרן בירושלים תוך כדי לימוד וחקירה של משמעותם האדריכלית , חברתית תרבותית וכלכלית.
תהליך התכנון יכלול:
לימוד של השיכונים שנבנו בארץ ובעולם , מצבם כיום. (פיזי חברתי כלכלי תכנוני).
היכרות ומעורבות בתהליך התכנון של הגורמים והכוחות השונים הפעילים בשטח התושבים, הקהילה , השכונה , בעלי הנכסים, עיריית ירושלים, מנהל מקרקעי ישראל.
גיבוש וניסוח עמדה , ממנה ניסוח פרוגרמה כוללת בחינה כלכלית, והצעת התערבות בשיכונים ברמת המבנה , המבנן , והרחוב.
תוצרי הסטודיו ויודפסו יפורסמו ויופצו לגורמים המעורבים והפעילים בשטח.
שנה חמישית:
פרויקט הגמר בסטודיו יעסקו במכלול ההקשרים של מעשה התכנון האדריכלי.
הסטודנטים נדרשים להציע נושאים רלוונטים ועכשוויים לבחון ולהתמודד באופן ערכי וביקורתי עם מלוא המשמעויות של מעשה התכנון: תכנוניים, חברתיים, תרבותיים פוליטיים וכלכליים.
לסטודנטים המעונינים לעסוק בנושא מורשת ושימור . שאלת המחקר של פרויקט הגמר יכולה לנבוע משתי גישות :
-התמודדות עם אתר ספציפי בו מוצע לשמר את המבנים או את חלקם. באתר שייבחר יערך מחקר ותיעוד ותוצע התערבות חדשה המשלבת את ערכי השימור עם הפרוגרמה החדשה המוצעת.
-שאלה כוללת הנוגעת לשילוב של בין העבר להווה, בין ערכי תרבות השייכים לקהילה יחודית ומורשת מקומית והתמודדותם עם לחצי הפיתוח. מתוך שאלת המחקר אשר תורחב לשיטת מחקר ייחודית ייבחר אתר בו ייבחנו הפתרונות האדריכליים המוצעים.
תהליך העבודה בסטודיו מחייב השתתפות ומעורבות בסטודיו, בדיונים ובביקורות של בפרויקטים השונים בקבוצה. השתתפות בסיורים בירושלים ובארץ שיתקיימו אחת לחודש. השתתפות בשתי סדנאות בנושא שימור המורשת (אחת בכל סימסטר). כדוגמאת סדנה שנערכה בשנה שעברה באתר נהריים בשיתוף אוניברסיטת ייל , וארגון ידידי כדור הארץ בירדן ובישראל. תבחן האפשרות להמשיך את שיתוף הפעולה גם בשנה זו ,או להעתיקה לאתרי מורשת אחרים ברחבי הארץ.
הירשם ל-
רשומות (Atom)